נגד הדקונסטרוקציה הוא כתב פולמוס נגד אחד הזרמים רבי-ההשפעה ביותר בביקורת הספרות בת-זמננו, שדומה כי רק מעטים מתייצבים מולו. האסטרטגיה הפולמוסית של אליס מבקשת להוליך את עיקרי הטיעונים של הדקונסטרוקציה אם לפח הטריביאליות אם לפחת המופרכוּת. אולם מטרתו של אליס אינה "ריאקציונרית" אלא להפך: הוא רוצה להראות שהדקונסטרוקציה עצמה היא דוגמטית וריאקציונרית, על אף מסווה החדשנות שהיא עוטה על עצמה. במקום דיון פתוח, חופשי, דינמי, שבו הטענות השונות עומדות למבחן, מציגה הדקונסטרוקציה טענות שהיא מסרבת להעמיד למבחן הציבור. חיסולו של הדיון ההכרחי לכל התפתחות אינטלקטואלית הוא בעיני אליס סכנתה העיקרית של הדקונסטרוקציה. מטרתו היא אפוא חידוש הדיון. את כל זאת עושה אליס בחריפות ובחיות רבה, ומבלי לחמוק מהתמודדות עם השאלות העמוקות שבבסיס הדיון. לספר צורף מבוא מאת אריק גלסנר ועירן דורפמן על מקומה של הדקונסטרוקציה בפילוסופיה של המאה העשרים ועל הבעיות שהיא מעוררת בשדה הספרות.
