הפסיכולוגיה המסורתית, בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, עסקה בעיקר ב"מזעור נזקים", כלומר בניסיון לסייע לאדם הסובל ממצוקה נפשית לחוש פחות אומלל, אך הזניחה את העיסוק בשאלה כיצד יכול אדם להרגיש יותר מאושר בחייו. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לתקן את חוסר האיזון הזה ולספק ידע נרחב על הדרך לחיות חיים טובים ומשמעותיים יותר.

העיסוק בצדדים החיוביים של החיים – בהנאות, בחוזקות, בסיפוקים, בזרימה ובמשמעות – חיוני בהחלט בדרך לאושר, אולם אינו מהווה ערובה לאושר. אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאות ומשמעות ועדיין לא לחוש מאושר הואיל והוא סובל מהתמכרות, מדאגות כלכליות, מקנאה עזה, מלחצים או מרגשות שליליים אחרים.

כדי לשפר את איכות חיינו עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב לנו אושר, אלא גם על הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים; אין קיצורי במסע לשיפור הבריאות הנפשית שלנו.

האושר הוא מושג מורכב, ובכל זאת, אם ננסה להגדירו במשפט אחד נוכל לומר שאושר הוא שילוב של רגשות חיוביים, מחשבות חיוביות ומעשים חיוביים. עם זאת, על מנת להבין לעומק את משמעות המשפט מומלץ לבחור בדרך הארוכה והמתגמלת ולקרוא בעיון את הספר.