חיפוש מתקדם


אוּרי אוֹרְלֵב (נולד ב-24 בפברואר 1931) הוא סופר ומתרגם ישראלי שכותב בעיקר ספרות ילדים ונוער. הידועים שבספריו עוסקים בילדותו בשואה או בשנותיו הראשונות בארץ ישראל.

אורי אורלב (יורק אורלובסקי) נולד בווארשה, פולין, בז' באדר תרצ"א, 24 בפברואר 1931. אביו היה רופא. גדל בילדותו בבית מתבולל, הספוג פטריוטיות פולנית. בשנות השואה נרצחה אימו בידי הגרמנים ואביו נשבה בידי הרוסים. אורי ואחיו הוסתרו על-ידי קרובת משפחה בחדר סגור בגטו ווארשה, ואחר-כך הועברו למחנה ברגן-בלזן שם שהו עד ששוחררו כעבור שנתיים על ידי הצבא האמריקאי.

אחרי המלחמה עלה ארצה. התחנך בקיבוץ גניגר, אחר-כך היה ברמת-יוחנן ובמעלה-החמישה ועבד ברפת. ב-1954 הצליח האב לעלות ארצה ולפגוש את בניו. ב-1967 עבר אורי לירושלים. למד באוניברסיטה העברית וכתב תוכניות ילדים לרדיו ולטלוויזיה (מהן שזכו בפרסים). ספריו לילדים ולנוער תורגמו לשפות רבות וזיכו את מחברם בפרסים רבים. אורי אורלב מתרגם גם מפולנית לעברית ובשנים האחרונות עסק בתרגום כתבי יאנוש קורצ'אק לעברית. ב-2014 זכה בפרס דבורה עומר לספרות ילדים ונוער.

בברגן-בלזן החל לכתוב בפולנית. את שיריו מאותם הימים תירגם לעברית, והקובץ שירים מברגן-בלזן ראה אור ב-2005 (יד ושם). עיקר פרסומו הוא על ספרי הילדים והנוער שחיבר, שכמה מהם הם מאבני היסוד של ספרות הילדים והנוער הישראלית. הייחוד של אורלב הוא בכך שהוא הופך חומר קשה לעיכול וזר להוויה העברית-ישראלית לספרות שובת לב עבור בני נוער. כך, למשל, בסיפור לבני הנוער האי ברחוב הציפורים (1981) הוא מספר על אלכס, ילד יהודי המסתתר בבית הרוס בגטו, שהזוועות המתרחשות סביבו מחלחלות לתודעתו טיפין-טיפין. על ספרו זה זכה ב-1982 באות כבוד מטעם פרס אנדרסן הבינלאומי ובפרסים בינלאומיים נוספים. הספר תורגם לשפות רבות. להצלחה רבה זכו גם ספרי ילדים רבים אחרים פרי עטו, בהם: חיית החושך (1976), סבתא סורגת (1981) ורוץ ילד רוץ (2001).

אורלב, כפי שכתב חוקר ספרות הילדים מנחם רגב (2002), הוא אמן הדיאלוג והתיאור. הוא יודע להחיות סצנות מגוונות ולקורא נדמה לעתים כי הוא צופה בסרט. תכונה זו מאפיינת אותו גם בספרי הפרוזה שפירסם בשנות החמישים: חיילי עופרת (1956) ועד מחר (1958). חיילי עופרת הוא סיפור חניכה המגולל את עלילותיהם של שני ילדים בתקופת השואה. הספר מתבונן בחוויה ההיסטורית, כפי שכותב גרשון שקד (1958), ספק כחוויה מודעת וספק כחוויה לא מודעת. הרומן עד מחר מגולל את קורותיו של ילד שהגיע לקיבוץ לאחר השואה, ואת המסע שלו לגיבוש מחודש של זהות והזדהות. במאמרה "מקום אחר וזמן אחר – הספרות של ניצולי השואה בישראל" מתארת נורית גרץ (2007) את הזהות הלאומית והמגדרית של הגיבור כדבר-מה לא מוגמר המצוי בהתהוות מתמדת. הרומנים האלה של אורלב הצעיר משקפים את ראשיתו של הניסיון העברי-ישראלי לכתוב על השואה. כנגד סגנון הפרוזה הבוטח והישראלי-עברי-צברי לעילא של מספרים בני דורו של אורלב, סופרי דור תש"ח, אורלב מציע נוסח מהוסס, זר, מעין ספרות עברית רצוצה.

מתוך:

אורלב, אורי


אוּרי אוֹרְלֵב (נולד ב-24 בפברואר 1931) הוא סופר ומתרגם ישראלי שכותב בעיקר ספרות ילדים ונוער. הידועים שבספריו עוסקים בילדותו בשואה או בשנותיו הראשונות בארץ ישראל.

אורי אורלב (יורק אורלובסקי) נולד בווארשה, פולין, בז' באדר תרצ"א, 24 בפברואר 1931. אביו היה רופא. גדל בילדותו בבית מתבולל, הספוג פטריוטיות פולנית. בשנות השואה נרצחה אימו בידי הגרמנים ואביו נשבה בידי הרוסים. אורי ואחיו הוסתרו על-ידי קרובת משפחה בחדר סגור בגטו ווארשה, ואחר-כך הועברו למחנה ברגן-בלזן שם שהו עד ששוחררו כעבור שנתיים על ידי הצבא האמריקאי.

אחרי המלחמה עלה ארצה. התחנך בקיבוץ גניגר, אחר-כך היה ברמת-יוחנן ובמעלה-החמישה ועבד ברפת. ב-1954 הצליח האב לעלות ארצה ולפגוש את בניו. ב-1967 עבר אורי לירושלים. למד באוניברסיטה העברית וכתב תוכניות ילדים לרדיו ולטלוויזיה (מהן שזכו בפרסים). ספריו לילדים ולנוער תורגמו לשפות רבות וזיכו את מחברם בפרסים רבים. אורי אורלב מתרגם גם מפולנית לעברית ובשנים האחרונות עסק בתרגום כתבי יאנוש קורצ'אק לעברית. ב-2014 זכה בפרס דבורה עומר לספרות ילדים ונוער.

בברגן-בלזן החל לכתוב בפולנית. את שיריו מאותם הימים תירגם לעברית, והקובץ שירים מברגן-בלזן ראה אור ב-2005 (יד ושם). עיקר פרסומו הוא על ספרי הילדים והנוער שחיבר, שכמה מהם הם מאבני היסוד של ספרות הילדים והנוער הישראלית. הייחוד של אורלב הוא בכך שהוא הופך חומר קשה לעיכול וזר להוויה העברית-ישראלית לספרות שובת לב עבור בני נוער. כך, למשל, בסיפור לבני הנוער האי ברחוב הציפורים (1981) הוא מספר על אלכס, ילד יהודי המסתתר בבית הרוס בגטו, שהזוועות המתרחשות סביבו מחלחלות לתודעתו טיפין-טיפין. על ספרו זה זכה ב-1982 באות כבוד מטעם פרס אנדרסן הבינלאומי ובפרסים בינלאומיים נוספים. הספר תורגם לשפות רבות. להצלחה רבה זכו גם ספרי ילדים רבים אחרים פרי עטו, בהם: חיית החושך (1976), סבתא סורגת (1981) ורוץ ילד רוץ (2001).

אורלב, כפי שכתב חוקר ספרות הילדים מנחם רגב (2002), הוא אמן הדיאלוג והתיאור. הוא יודע להחיות סצנות מגוונות ולקורא נדמה לעתים כי הוא צופה בסרט. תכונה זו מאפיינת אותו גם בספרי הפרוזה שפירסם בשנות החמישים: חיילי עופרת (1956) ועד מחר (1958). חיילי עופרת הוא סיפור חניכה המגולל את עלילותיהם של שני ילדים בתקופת השואה. הספר מתבונן בחוויה ההיסטורית, כפי שכותב גרשון שקד (1958), ספק כחוויה מודעת וספק כחוויה לא מודעת. הרומן עד מחר מגולל את קורותיו של ילד שהגיע לקיבוץ לאחר השואה, ואת המסע שלו לגיבוש מחודש של זהות והזדהות. במאמרה "מקום אחר וזמן אחר – הספרות של ניצולי השואה בישראל" מתארת נורית גרץ (2007) את הזהות הלאומית והמגדרית של הגיבור כדבר-מה לא מוגמר המצוי בהתהוות מתמדת. הרומנים האלה של אורלב הצעיר משקפים את ראשיתו של הניסיון העברי-ישראלי לכתוב על השואה. כנגד סגנון הפרוזה הבוטח והישראלי-עברי-צברי לעילא של מספרים בני דורו של אורלב, סופרי דור תש"ח, אורלב מציע נוסח מהוסס, זר, מעין ספרות עברית רצוצה.

מתוך: