יורם טהרלב נולד בכ״ב בשבט תרצ״ח, 24 ביוני 1938 בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב (1915–1963), חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש. ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם ׳נוה הסלעים׳, הוצא לאור ב-1998 מעזבונו בידי בנו.
יורם טהרלב שירת בצבא ככתב העיתון ׳במחנה גדנ״ע׳ ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, ׳את ואני והרוח׳, שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש, וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות-זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים (מצעד הפזמונים, 1970; לאוהבים את האביב, 1981; בפרדס ליד השוקת, 1991; אין כבר דרך חזרה, 2005). בין הנודעים בשיריו: ׳הבלדה על יואל משה סלומון׳, ׳גבעת התחמושת׳ ו׳קום והתהלך בארץ׳.
שירתו ה׳רצינית׳ מרוכזת בארבעה ספרים, הניזונים בעיקרם מחוויות הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בקיבוץ: משק יגור טיוטה (1975), הנשיקה הראשונה (1979), שיישאר בינינו (1982) והנשיקה השנייה (1985). השירים קצרצרים ברובם, והם מציגים ברגישות ובהומור עדין שלל חוויות מרות-מתוקות, מקומיות ואוניברסליות: החל בלחצי החיים בחברה קולקטיבית אינטימית, קשוחה ותובענית וכלה בגילוי קסמי המין וסודותיו בגיל ההתבגרות.
מ-1966 חיבר, תרגם ועיבד יותר מששים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים שונים.
מבין ספרי העיון שחיבר: שירו הביטו וראו: הסיפורים שמאחורי השירים (1992, עם מרדכי נאור); מדריך טהרלב לכתיבת שירים ומקאמות (1997); איזו מדינה – החוויה הישראלית בשירים (2007).
כמו כן פרסם מספר לקטים מספרות המוסר היהודית, חלקם בנופך הומוריסטי ׳וטהר לבנו, 1991; שמע בני, 2002; ואהבת, 2006). בספרו מצע אשה מצע טוב (2003) הגיש בנימה קלה נוסחים שיריים מחורזים של פרשיות ארוטיות מן התנ״ך.
יורם טהרלב זכה בשני פרסים על מפעל חיים בזמר העברי: פרס אקו״ם (1996) ופרס תמו״ז (2003).
אשתו הראשונה ואם שתיים מבנותיו היא המשוררת נורית זרחי.
מתוך:
יורם טהרלב נולד בכ״ב בשבט תרצ״ח, 24 ביוני 1938 בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב (1915–1963), חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש. ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם ׳נוה הסלעים׳, הוצא לאור ב-1998 מעזבונו בידי בנו.
יורם טהרלב שירת בצבא ככתב העיתון ׳במחנה גדנ״ע׳ ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, ׳את ואני והרוח׳, שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש, וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות-זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים (מצעד הפזמונים, 1970; לאוהבים את האביב, 1981; בפרדס ליד השוקת, 1991; אין כבר דרך חזרה, 2005). בין הנודעים בשיריו: ׳הבלדה על יואל משה סלומון׳, ׳גבעת התחמושת׳ ו׳קום והתהלך בארץ׳.
שירתו ה׳רצינית׳ מרוכזת בארבעה ספרים, הניזונים בעיקרם מחוויות הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בקיבוץ: משק יגור טיוטה (1975), הנשיקה הראשונה (1979), שיישאר בינינו (1982) והנשיקה השנייה (1985). השירים קצרצרים ברובם, והם מציגים ברגישות ובהומור עדין שלל חוויות מרות-מתוקות, מקומיות ואוניברסליות: החל בלחצי החיים בחברה קולקטיבית אינטימית, קשוחה ותובענית וכלה בגילוי קסמי המין וסודותיו בגיל ההתבגרות.
מ-1966 חיבר, תרגם ועיבד יותר מששים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים שונים.
מבין ספרי העיון שחיבר: שירו הביטו וראו: הסיפורים שמאחורי השירים (1992, עם מרדכי נאור); מדריך טהרלב לכתיבת שירים ומקאמות (1997); איזו מדינה – החוויה הישראלית בשירים (2007).
כמו כן פרסם מספר לקטים מספרות המוסר היהודית, חלקם בנופך הומוריסטי ׳וטהר לבנו, 1991; שמע בני, 2002; ואהבת, 2006). בספרו מצע אשה מצע טוב (2003) הגיש בנימה קלה נוסחים שיריים מחורזים של פרשיות ארוטיות מן התנ״ך.
יורם טהרלב זכה בשני פרסים על מפעל חיים בזמר העברי: פרס אקו״ם (1996) ופרס תמו״ז (2003).
אשתו הראשונה ואם שתיים מבנותיו היא המשוררת נורית זרחי.
מתוך: