גביזון נולדה ב-1945 בירושלים למשפחה ספרדית שורשית, שחיה בארץ כמה דורות. מוצאו של אביה היה מצפון אפריקה, ומשפחת אמה הגיעה מיוון. גביזון גדלה בחיפה, שם למדה בבית הספר הריאלי. היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית ועשתה דוקטורט במשפטים באוקספורד. התמחותה היתה בפילוסופיה של המשפט, ומחקרה עסק בהגנה המשפטית על הפרטיות. ב-1974 שבה לישראל והצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריה עסקה ביחס בין משפט למוסר, ביחסי דת ומדינה, במהות המשפט ובקשר בינו לבין תפקיד השופט ובמשפט הציבורי.

בשנות ה-70 היתה גביזון ממייסדי האגודה לזכויות האזרח, וכיהנה כנשיאת האגודה בסוף שנות ה-90. "המודעות לזכויות האדם בארץ השתנתה ללא הכר מאז שנות ה-70", אמרה ל"ידיעות אחרונות" ב-2002. "ההישג העיקרי שלנו הוא שהצלחנו להקים ארגון מקצועי, יוקרתי ויציב. רק האגודה לזכויות האזרח קיבלה על עצמה את ראיית המכלול של זכויות האדם בשלמותו, ולא ככלי שנרתם לקידום מטרה זו או אחרת, צודקת ככל שתהיה"...

כמה מהעמדות שהציגה גביזון ספגו ביקורת משמאל על מה שנתפס כ"שבירה ימינה". כך, היא הביעה הסתייגות מהגישה המוגדרת כאקטיביזם שיפוטי, וסברה כי בית המשפט אינו צריך להתערב בסוגיות פוליטיות... בריאיון ל"הארץ" ב-1999, כשנשאלה אם היא שותפה להשקפתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק שלפיה "הכל שפיט", השיבה: "בהחלט לא. חד-משמעית. לא הכל שפיט". היא הוסיפה כי בית המשפט אינו צריך לשאוף להיות סמכות מוסרית עליונה, שכן "כסמכות מוסרית עליונה לא ברור שבית המשפט טוב יותר מעובדיה יוסף"... על רקע זה התעוררה מחלוקת סביב מועמדותה לבית המשפט העליון...

גביזון סברה כי אין סתירה בין היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי לבין היותה דמוקרטית ... ב-2005 ייסדה גביזון את מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית. היא היתה מהתומכים הבולטים בחוק האזרחות, המונע חיים משותפים של ישראלים ובני זוגם הפלסטינים... לצד הרב יעקב מדן ניסחה גביזון את אמנת גביזון-מדן, מסמך שנועד להסדיר את היחסים בין דתיים וחילונים בישראל מתוך הסכמה...

ב-2011 קיבלה גביזון את פרס ישראל לחקר המשפט. ועדת הפרס בראשות פרופ' רות לפידות, קבעה כי מחקריה "מתמודדים בעומק ובאומץ עם עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בנימוקי הוועדה נכתב עוד: "פרופ' גביזון מפלסת בעבודתה דרכים כדי לאפשר קיום בצוותא של יהודים דתיים וחילוניים, כמו גם של יהודים ושאינם יהודים במדינת ישראל. כמו כן, עסקה פרופ' גביזון במחקריה בהגנה על זכויות האדם, ובמיוחד בזכות לפרטיות, בחופש הביטוי ובשוויון, ושילבה את תפישותיה ואת מחויבותה בעבודה מעשית בשטח"...

מתוך: הספד באתר הארץ, מאת אדרת, עופר, 15.8.2020. (נמצא באתר ב-8.11.2020).