"החלילן הנעלם" הוא זה שלצלילי מנגינתו מתרחשים צירופי המקרים בכל אחת משלוש הנובלות בספרו של פיליפ לברו. בראשונה — "Bye bye Blackbird" — מאבד גבר צעיר את תומתו ואת תמימותו לצהובת השיער שהוא פוגש על הספינה בדרכו מצרפת לניו–יורק. בשנייה — "על הכוונת" — גבר זר מודיע למספר כיצד, בצעירותו באלג'יריה, היה אצלו על הכוונת, ומשום מה, הוא לא ירה. בשלישית — תומא מספר כיצד ניצל בילדותו ממסע המוות לאושוויץ, רק משום שהיה לו קר בבית החרושת ללבֵנים שבהונגריה. האם אצבע אלוהים או יד המקרה היא שמהפכת כך את הגורלות?
