מקסיקו, 20 באוגוסט 1940. סוכן של השירות החשאי הסובייטי מרוצץ בגרזן את גולגלתו של אחד האישים המרתקים בהיסטוריה של המאה העשרים. לב טרוצקי, לאון דוידוביץ´ ברונשטיין, בנו של איכר יהודי, היה האינטלקטואל הכריזמטי ביותר של המהפכה הקומוניסטית. צירוף נדיר של מנהיג מהפכני, מפקד צבאי ואיש רוח. מעטות הדמויות הפוליטיות שעוררו כמוהו הערצה ושנאה, מחלוקת וסקרנות. מעטות הדמויות שסופן היה כה דרמטי.
הסופר והחוקר ברטרנד פטנוד משחזר את הביוגרפיה יוצאת הדופן של טרוצקי מנקודת המבט של שנותיו האחרונות. על בסיס יומנים, מכתבים אישיים ומסמכים מארכיוני הק.ג.ב שמתפרסמים כאן לראשונה, מתוארות קורותיו של טרוצקי כמרקסיסט צעיר, גיבור המהפכה, מייסד הצבא האדום, יורשו המיועד של לנין, ולבסוף - כגולה שנרדף עד חורמה בידי ירבו המר, סטלין.
בארבע שנות גלותם במקסיקו התגוררו טרוצקי ואשתו נטליה בווילה שתרם לו ידידו, האמן דייגו ריוורה. הוא היה מוקף שומרי ראש אמריקאים שראו בו דמות אב - אך בחוץ, אויבו שיחרו לטרף. קומוניסיטם מקסיקנים הסתערו על הבית במטרה לחסל את אויב המהפכה. שני בניו נרצחו בפקודת סטלין. והרומן שהתפתח בין טרוצקי לציירת פרידה קאלו, רעייתו היפהפייה של מארחו, העצים את המתח. סטלין הורה לשירות החשאי הסובייטי להתנקש בטרוצקי בכל מחיר. ב-1940, במסגרת המבצע שקיבל את שם הקוד מבצע ברווז, הצליחו אנשי המודיעין של סטלין לגייס את הרוצח המושלם. אף על פי שסוף העלילה ידוע מראש, טרוצקי נקרא בנשימה עצורה כמותחן פוליטי מצמרר.
