מחלוקת 5 גבולות ההפרטה חיים פרשטמן א . הקדמה אחד הנושאים החשובים בכלכלה פוליטית הוא הגבול הרצוי בין הציבורי לפרטי , כלומר התיחום הרצוי בין הנכסים והפעילויות הנשלטים על ידי הגופים הציבוריים ובין אלו שהם בבעלות , בתפעול ובאחריות של גופים פרטיים . תהליך ההפרטה הוא בבסיסו תהליך של שינוי בעלות . נכס , שירות או פעילות שהיו בבעלות ובשליטה של גוף ציבורי , כגון ממשלה או עירייה , עוברים בתהליך ההפרטה לידיים פרטיות . הגבולות הראויים בין הציבורי לפרטי נדונו במשך שנים רבות בקרב כלכלנים , אנשי מדע המדינה ופילוסופים , כל אחד מזווית הראייה שלו . לאורך הזמן נעה המטוטלת ונטתה פעם לכיוון זה ופעם לכיוון זה . באמצע המאה הקודמת טענו כלכלנים רבים ליתרונות הרבים של פירמות בבעלות ממשלתית ואף תמכו בהלאמות רחבות היקף '; ואילו כיום רוב הכלכלנים מדגישים את יתרונות הבעלות הפרטית ותומכים בהפרטה רחבת היקף . הרושם המתקבל מהדיון הציבורי הוא שהכלכלה — כגוף ידע — תומכת באופן חד משמעי בהפרטת כל גוף , מוסד או שירות שניתן להפרטה . מכאן גם הטיעון , הפופוליסטי לטעמי , שכל מי שמתנגד להפרטה ערשה זאת מטעמים "לא כלכליים" או מטעמי