ספר זה מהווה פרק חדשני ומאלף בהיסטוריוגרפיה של תרבות היישוב החדש בעשורים הראשונים של המאה העשרים. הוא בודק את הקשיים שעורר צו זניחת היידיש לטובת העברית בכל שכבות היישוב – מנהיגים ואנשים מן השורה כאחד – וחושף לראשונה את מכמני היצירה האלטרנטיבית ביידיש שהתרקמה בארץ באותן שנים.הפרק הראשון מתאר במקוריות ובפירוט מגוון רחב של תעודות ומסמכים בני הזמן, דן באופן מעמיק באירועים הקשורים למלחמת השפות, בדברי עיתונות וספרות, בכרזות ובשירי-עם, ומגיע למסקנות חדשניות לגבי המציאות התרבותית ביישוב החדש. הפרקים הבאים מציגים את יצירתם של מספרי היידיש זלמן ברכות ואברהם ריווס והמשוררת ריקודה פּוֹטְש, שכתבו בארץ מימי העלייה השנייה ועד ראשית שנות המדינה.הספר, המבוסס על מחקר מקיף וממושך, זורה אור רענן, בהיר ושופע על תרבותהיישוב החדש, מעשיר את התפיסה המקובלת של אופי היישוב ומצייר תמונה רחבה של החברה והתרבות שמתוכן צמחה מדינת ישראל.
