הספר סוקר את התפתחות הצוענים כקבוצה אתנית ייחודית מאז שלהי ימי הביניים ועד התקופה הנאצית, ואת מדיניות הנאצית כלפי הצוענים בגרמניה ובמדינות אירופה הכבושות. הוא עוסק בשאלה אם רדיפת הצוענים היא אכן ג'נוסייד, ודן בסוגיות של מודעות לג'נוסייד, הכחשתו וההכרה בו וביחס המורכב של ישראל והיהודים כלפי רצח העם הצועני. הג'נוסייד הצועני ראוי לדיון מעמיק מאחר שהוא מלמד רבות על תופעת הג'נוסייד בכללה, על תהליכי בחירת הקורבן ועל תדמיתם של מיעוטים הנהפכים לקורבנות.