״גָּנְבוּ לְאַבָּא אֶת הַבֶּגֶד־יָם הֶחָדָשׁ,״ גִּילִי אָמַר.

״אֲנִי הוֹלֵךְ לִישׁוֹן,״ אָמַרְתִּי וּפִהַקְתִּי פִּהוּק עֲנָק. קַמְתִּי.

״יֵשׁ לְךָ הִזְדַּמְּנוּת לִפְתּוֹר תַּעֲלוּמָה בַּלָּשִׁית וְלַעֲזוֹר לְכָל הַמְּנוּיִים שֶׁל הַבְּרֵכָה, וְאַתָּה מְוַתֵּר עָלֶיהָ בְּקַלּוּת כָּזֹאת?״ יוֹרָם לֹא וִתֵּר. בַּדֶּרֶךְ מֵחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה עָצַרְתִּי לְרֶגַע מוּל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁל יוֹרָם וְשָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ:

״כֵּן,״ יוֹרָם אָמַר, ״אִם נִתְפֹּס אֶת הַגַּנָּב, נִדְרֹש פְּרָס. בָּרוּר.״

מִהַרְתִּי אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי וְנִשְׁכַּבְתִּי עַל הַמִּטָּה. לֹא הָיִיתִי זָקוּק לְנִסָּיוֹן בְּעִנְיְנֵי בִּלּוּשׁ כְּדֵי לְהָבִין שֶׁיוֹּרָם הִתְקַשֵּׁר אֶל חֲבֵרוֹ הַטּוֹב. הֵבַנְתִּי שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁהֵם יַצְלִיחוּ לִתְפּוֹס אֶת הַגַּנָּב, הֵם יִדְרְשׁוּ מִמְּנַהֲלֵי הַמָּקוֹם פְּרָס.

מָה הָיָה הַפְּרָס? מִי קִבֵּל אוֹתוֹ בַּסּוֹף? וּמִמִּי דָּנָה פִישְׁמַן דָּרְשָׁה לָדַעַת לָמָּה הוּא קִבֵּל פְּרָס מִמְּנַהֵל הַבְּרֵכָה?