בספר שלושה חלקים: ניתוח סוציולוגי של אי השיוויון בין העדות, שיחות עם עשרות פעילות ופעילים מזרחים בנושא אי השיוויון העדתי בישראל, בחלק השלישי-דיון באלטרנטיביות לשינוי.
שלמה סבירסקי, סוציולוג ישראלי מוביל, פעיל חברתי, והמנהל האקדמי של מרכז אדוה.
הוא היה בין מובילי הגישה המעמדית הנאו-מרקסיסטית, שהתפתחה באוניברסיטת חיפה. בראשית ימיה של הגישה שהייתה מהפכנית וקראה תיגר על הממסד, הוא שילם עליה במחיר קידומו האישי באוניברסיטה.
ספרו הראשון, "לא נחשלים אלא מנוחשלים", הייתה אחת מקריאות התיגר הסוציולוגיות הראשונות והמשמעותיות כנגד הסוציולוגיה הפונקציונלית-סטרוקטוריאלית, ששלטה באותם זמנים בסוציולוגיה הישראלית.
סבירסקי הראה כי הכינון של המזרחי כחלש ופריפריאלי הוא זה שבונה את האשכנזים כחזק. הוא גם עיבד למציאות של מדינת ישראל תאוריה שהייתה קיימת בעולם והיא קולוניאליזם פנימי או חלוקת עבודה תרבותית, והוא יישם אותה ליחסים בין אשכנזים למזרחים.
שלמה סבירסקי, מנהל מרכז אדוה, אחד הסוציולוגים הפוריים ביותר בישראל. פרסומיו על אודות אי השוויון החברתי בישראל מתפרסמים אחת לכמה חודשים באמצעי התקשורת ומעוררים הד ציבורי נרחב.
סבירסקי היה שותף בהקמת מפעלים חברתיים רבים, כמו למשל, בית הספר קדמה. הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית.
