בעיר חלב שבצפון סוריה חיה ופעלה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם. קהילת יהודי חלב, או כפי שהיא מכונה בפי בניה, "קהילת ארם-צובה" (אר"ץ), השכילה לשמר תחושה של רציפות המסורת המקומית במקביל לדינאמיות ולרב גוניות שאפיינו את חיי הקהילה לאורך הדורות.
ספר זה מגיש חמישה עשר מאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים, העוסקים בפניה השונים של הקהילה החל מראשית ימי הביניים וכלה בימיה האחרונים.
בפרקי הספר יש מבט ממוקד אל חיי התרבות והלשון של קהילה זו, תוך התעכבות על נכסי התרבות הייחודיים שנשתמרו בחלב: כתר ארם צובה וכתבי משפחת הרמב"ם. הם מתארים ומנתחים את היצירה הספרותית, את חיי הדת, החברה והכלכלה של קהילה זו. פרק מיוחד עוסק אף בקהילה החלבית בירושלים.
