תרגמו מגרמנית צבי וויסלבסקי וחנוך קלעי; ערכו והוסיפו הערות שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך; הקדים מבוא סיני אוקו; חתם יוסף בן-שלמה. מחשבתו של הרמן כהן בספר זה סובבת על ציר ששני קטביו הם האידאה של אלוהים כהכרח התבונה והאוטונומיה של האדם כהכרח התבונה. שניהם מונחים ביסוד התבונה האנושית. לאורם רואה ומבאר המחבר את היהדות בעיקרי גלוייה ובהם הוא רואה את סגולת תרומתה לתרבות האנושית ואת ערכה להווה ולעתיד.