במחזור של מחקרים מקיפים מעלה המחבר בספר זה את נוף הרומאן בספרות ישראל בתקופת ראשית הופעתו - תחילת המחצית השנייה של המאה הי"ט.
המחקרים דנים ביצירותיהם של אברהם מאפו, ישראל אקסנפלד ושלום יעקב אברמוביץ ומעלים מן הבעיות האסתטיות והחברתיות המהותיות שראשוני מחברי הרומאן בספרותנו עמדו בפניהם.