יונה וולך היא גיבורת תרבות, אך שיריה נותרו ברובם חתומים. מגרה, בוטה, מהפנט - כזה היה יופיה של יונה וולך וכזה הוא יופיים של שיריה: חושני, נועז, מתגרה - ובלתי מפוענח.

יונה וולך יצרה בישראל, אך ישראל איננה בשיריה, לדברי לילי רתוק. לא מקום לא רחוב, לא פינה מוכרת. אין ביוגרפיה בשירים. לא אבא, לא אמא, לא אחות, לא חברים. אין בשירים זכרונות, נוף, אהבה - נושאיה הנצחיים של השירה. יש בהם בדיקה זהירה של מצבי תודעה, אפשרויות הרגשה, שאלות של זהות. האני החשוף מול אלוהים, מול הטבע, מכיר בהם את עצמו. מכיר בלי פחד, בלי רתיעה, מכיר באלימות, מכיר בתשוקות, מכיר בפחדים, בשקרים, בחולשות. מתוודע אל היותו אנושי ואלוהי גם יחד.

הספר הזה הוא מפגש בין שתי יוצרות - משוררת-חוקרת וחוקרת-משוררת. המשותף להן הוא סגנון ייחודי ונאמנות לקול הפנימי. למי שצעד עם לילי רתוק בספרה הקול האחר, מצפה גילוי חדש, עמוק ורגיש. מלאך האש מזמן לקורא חיבור מרתק לא רק עם יונה וולך בלתי מוכרת, אלא גם עם הקול הפנימי שבתוכו.