כרך "דמוקרטיות" מציג גישות שונות להגדרת הדמוקרטיה ומאפייניה ודן בסוגיות הבסיסיות הכרוכות בתפיסת הדמוקרטיה ובמרכיביה המוסכמים והשנויים במחלוקת, כפי שהן משתקפות במשטרים הדמוקרטיים של המאה העשרים. בכרך זה נבחנות גישות תאורטיות שונות, מתוארים סוגים של משטרים ומועלות סוגיות יסוד שהדמוקרטיה המודרנית נדרשת להן, ובהן ומעמד המיעוטים, הקשר בין דת ומדינה ושיטות הבחירות.
כרך "דיקטטורות" עוסק בניתוח המשטרים הטוטליטריים הפשיסטיים, הקומוניסטיים והפונדמנטליסטיים ובתוך כך בוחן הן את האידאולוגיה והן את הפרקטיקה שלהם, וכן סוגיות כמו חודרנות המשטר, מאפייני המפלגה והמנהיג, שיטות התעמולה והטרור והפן ההמוני, "הדמוקרטי", של המשטרים האלה. לבד מהדיקטטורות הטוטליטריות מוצגים משטרים אוטוריטריים שמרניים (ספרד בתק' פרנקו), מלוכניים (ערב הסעודית), פופוליסטיים (ארגנטינה בתק' פרון), צבאיים (מצרים בתק' נאסר) וסולטניסטיים (זאיר/קונגו בתק' מובוטו), ומיוחדת תשומת לב לתפיסת העולם האוטוריטרית.
כרך "דמוקרטיות" מציג גישות שונות להגדרת הדמוקרטיה ומאפייניה ודן בסוגיות הבסיסיות הכרוכות בתפיסת הדמוקרטיה ובמרכיביה המוסכמים והשנויים במחלוקת, כפי שהן משתקפות במשטרים הדמוקרטיים של המאה העשרים. בכרך זה נבחנות גישות תאורטיות שונות, מתוארים סוגים של משטרים ומועלות סוגיות יסוד שהדמוקרטיה המודרנית נדרשת להן, ובהן ומעמד המיעוטים, הקשר בין דת ומדינה ושיטות הבחירות.
כרך "דיקטטורות" עוסק בניתוח המשטרים הטוטליטריים הפשיסטיים, הקומוניסטיים והפונדמנטליסטיים ובתוך כך בוחן הן את האידאולוגיה והן את הפרקטיקה שלהם, וכן סוגיות כמו חודרנות המשטר, מאפייני המפלגה והמנהיג, שיטות התעמולה והטרור והפן ההמוני, "הדמוקרטי", של המשטרים האלה. לבד מהדיקטטורות הטוטליטריות מוצגים משטרים אוטוריטריים שמרניים (ספרד בתק' פרנקו), מלוכניים (ערב הסעודית), פופוליסטיים (ארגנטינה בתק' פרון), צבאיים (מצרים בתק' נאסר) וסולטניסטיים (זאיר/קונגו בתק' מובוטו), ומיוחדת תשומת לב לתפיסת העולם האוטוריטרית.