אופיה והתפתחותה של לבנון המודרנית הושפעו במידה רבה מהחלטץת צרפת ב-1920 לכונן את "לבנון הגדולה": זאת משום שלהר לבנון, שבו ישבו הנוצרים-מארתים בעלי המסורת טארוכת-השנים של אוטונומיה וקשר הדוק למערב, סופחו איזורי החוף ועמק הבקאע של אוכלוסייתם המוסלמית הגדולה. החלטת צרפת, אשר התקבלה בלחץ המארונים שביקשו להרחיב את גבולות מדינתם, יצרה חברה שסועה ומפולגת, שתולדותיה מאותו יום ואילך עמדו בסימן של עימות מתמדשך בין הנוצרים למוסלמים.
באופן פרודסקלי, בעצם הקמתה של " לבנון הגדולה", נטמנו זרעי חורבנה של הישות הנוצרית עצמאית. שאת קיומה היא נועדה להבטיח.
