מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה —/ הָעִסּוּק הַזֶּה בְּעַצְמִי,/ הַחִפּוּשׂ וְהַחִשּׂוּף מוֹחֵק לִי/ נוֹפִים וּמֶרְחָבִים./ אָכֵן, מִדֵּי פַּעַם זֶה מַקְנֶה לִי/ תְּחוּשָׁה יְחִידָה בְּמִינָהּ./ בְּעִקָּר בְּהַפְלִיגִי אֶל הוֹרַי הַמֵּתִים,/ הוֹ אָז אֲנִי מְחַטֵּט בְּעַצְמוֹתֵיהֶם,/ הוֹ אָז אֲנִי נוֹבֵר לִי בְּקִרְבֵיהֶם/ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בִּבְדִיקַת/ דִּי. אֵן. אֵי. שֶׁל חַיּוֹת/ קַדְמוֹנִיּוֹת אֲשֶׁר/ נִמְחֲקוּ מֵחַיַּי.
