להלן עיקרי הדברים העולים מעבודתו של שוהם ומהקשר המחקרי של הנושא:
מהות המחקר: ד"ר שוהם, מומחה ללוחמה מיקרוביולוגית וכימית ולשעבר אנליסט בכיר באמ"ן, בחן את היכולות הבלתי-קונבנציונליות של מדינות האזור (בעיקר מצרים, סוריה, עיראק ואיראן) ואת פוטנציאל הנזק שלהן לישראל.
הגדרת האיום: שוהם העלה את השאלה האם צבירת נשק כימי וביולוגי בידי מדינות עוינות מהווה "איום קיומי". המחקר ניתח את שילוב היכולות הללו עם מערכי טילים בליסטיים, המאפשרים פגיעה במרכזי אוכלוסייה ובמתקנים אסטרטגיים בישראל.
איראן: שוהם עוקב לאורך שנים אחר תוכניות הנשק הבלתי קונבנציונליות של איראן. נכון לסוף 2025 ותחילת 2026, דיווחים מצביעים על כך שאיראן ממשיכה להאיץ ולפתח את יכולותיה בתחום הנשק הכימי והביולוגי כחלופה או כהשלמה לתוכנית הגרעין שלה.
שימוש בפועל: המחקרים מציינים את השימוש ההיסטורי בנשק כימי במזרח התיכון (למשל על ידי מצרים בתימן או עיראק נגד איראן והכורדים) כהוכחה לנכונות של משטרים באזור להשתמש בנשק זה בנסיבות מסוימות.
נכון לשנת 2026, הערכות המודיעין ממשיכות לראות בנשק לא קונבנציונלי בידי איראן וארגוני שלוחיה איום חמור, כאשר הדיון על הגדרתו כ"קיומי" נותר מרכזי בשיח הביטחוני בישראל.
