לאחר שנים ארוכות מאוד של פורמאליזם פושר, מתעוררת הזירה הספרותית האמריקנית לחיים עם הופעתם של משוררים בעלי כוח ביטוי עז ומיוחד במינו המשיבים את השירה - בקונטקסט הפוסט-מודרני שלה - לדרך המלך הנטושה שסלל וולט ויטמן. מרד הנעורים של השירה האמריקנית שחל לאחר מלחמת העולם השנייה משחזר את העוצמה והיופי של הרומנטיקנים והסוריאליסטים האירופיים בזמנם. ה"ביט", אנשי קולג' ההר השחור, משוררי הווידוי לסוגיו השונים (Confessional poetry), קבוצת משוררי ניו-יורק, ורבים אחרים שקשה לשייך אותם לזרם מוגדר כלשהו - כל אלה מקימים לתחייה שירה שנחנטה במאוזוליאום האקדמי ומחזירים אותה לרחוב, לחיים. אין זו אנתולוגיה מקיפה ומייצגת. זהו מבחר הבנוי על העדפה אישית מאוד, שירים שתורגמו באהבה בחמש-עשרה השנים האחרונות.
