

כרך זה – הפותח את סדרת הפרסומים של המכון – הוא ראשון במערכת כרכים המכוונים לפתוח מחדש דיון ועיון באחד הנושאים המרכזיים של חקר המקרא ופרשנותו. תרגומי המקרא הארמיים המצויים כגון אונקלוס או יונתן לנביאים, מקובלים כמקורות מרכזיים בתולדות הבנת המקרא.
עתה קובצו בכרכי ה'שקיעים' קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה – בתלמודים ובמדרשים, בפירושי מקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלו לשימוש המעיין לא זו בלבד שתוסיף להיבטי פרשנות המקרא על אתר אלא תזרה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
כרך שני הוא המשכו של הכרך הראשון, והוא שונה מקודמו בכך שהתרגומים הכלולים בו אינם מזוהים במפורש כתרגומים והיה צורך בשיוך גזירים אלו למקומם הראוי.
הספר מחולק לכמה מדורים: תרגומים ארצישראלים, תרגומים שאינם ניתנים לסיווג מדוייק, תרגומים לספר משלי, תרגומים מילונאיים ותרגומי שקיעים.
כרך זה – הפותח את סדרת הפרסומים של המכון – הוא ראשון במערכת כרכים המכוונים לפתוח מחדש דיון ועיון באחד הנושאים המרכזיים של חקר המקרא ופרשנותו. תרגומי המקרא הארמיים המצויים כגון אונקלוס או יונתן לנביאים, מקובלים כמקורות מרכזיים בתולדות הבנת המקרא.
עתה קובצו בכרכי ה'שקיעים' קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה – בתלמודים ובמדרשים, בפירושי מקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלו לשימוש המעיין לא זו בלבד שתוסיף להיבטי פרשנות המקרא על אתר אלא תזרה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
כרך שני הוא המשכו של הכרך הראשון, והוא שונה מקודמו בכך שהתרגומים הכלולים בו אינם מזוהים במפורש כתרגומים והיה צורך בשיוך גזירים אלו למקומם הראוי.
הספר מחולק לכמה מדורים: תרגומים ארצישראלים, תרגומים שאינם ניתנים לסיווג מדוייק, תרגומים לספר משלי, תרגומים מילונאיים ותרגומי שקיעים.