התערוכה השלישית בטרילוגיה ”הלכות שכנים” מסכמת את הפרויקט דרכו ביקשנו לקדם שתי מטרות. הראשונה היא ניסיון הקמתה של רשת תרבותית אזורית אשר תשמש פלטפורמה לאמנים ולמרכזי אמנות באזור המזרח הקרוב, אגן הים התיכון ובמעגלים נרחבים יותר מזרח אירופה לשעבר והבלקן. הדיאלוג מטרתו להתגבר על מגבלות התקשורת הקיימות אשר מוכתבות ע”י תנאים פוליטיים ולאומיים. המטרה השנייה היא להאיץ את הדיון במידת השפעתן של טכנולוגיות חדשות על החברה והאמנות, זאת מתוך נקודת מבטה של חברה אשר נמצאת במצב ”הצפה” ו”ספיגה” אינטנסיבית של טכנולוגיות חדשות ועם זאת נמצאת במצב של הסתגרות תרבותית כלפי הסביבה הגיאוגרפית בה היא שוכנת.
על מנת לקדם מטרות אלו הצגנו, בפרק הראשון, אמנות ואמנים אשר פועלים מהשוליים ללא זיקה או תלות במרכזי הכוח של ה”מערב”. בפרק השני הצגנו עבודות העוסקות בטקטיקות ובאסטרטגיות בהם משתמשים אמנים, קואופרטיבים וקבוצות חוץ ממשלתיות אשר אימצו טקטיקות משדות אחרים כמו המסחר, הפוליטיקה הצבא והטרור.
הפרק השלישי של הלכות שכנים מנסה להתחקות אחר ההשתנות התרבותית והפעפוע הבין תרבותי שמקורם בתופעת הגלובליזציה והאופן בו מושפעת היצירה האמנותית מכך.
ב- 1962 קבע העתידן הקנדי, מרשל מקלוהן, כי השימוש באלקטרוניקה הופך את האנושות לכפר עולמי אחד. התפתחותן של רשתות האינטרנט, הטלוויזיה והלוויין, החישו את התהליך ודייריו של הכפר העולמי חשופים היום יותר מבעבר להשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של הגלובליזציה. אלו משפיעים על יותר ויותר אוכלוסיות בעולם כולו, משנים את התפישה של מושג המקום, והופכים את המקומי לאוניברסאלי. מקום, אזור גיאוגרפי במובן הישן של המילה כבר לא מתקיים יותר. במקומו אנו עדים למיקומים גיאוגרפים בהם מתרחשות תופעות גלובאליות.
החלשת תרבויות מקומיות ויצירת תרבות אחידה, שטוחה, שמתעצבת תחת השפעתה הדומיננטית של התרבות המערבית (אמריקניזציה) הם הבסיס לטיעון המרכזי נגד תופעת הגלובליזציה. אין ספק כי יש הרבה מן המשותף בין התרבות הצעירה הבריטית ליפנית כיום, תופעה שלא יכלה להתרחש לפני מאה שנה, אך העובדה כי אנשים רבים נחשפים לתרבויות דומיננטיות, לא מביאה בהכרח לגוויעתן של התרבויות המקומיות, אלא להשתנות ולהתאמה. כך נולדים תוצרים תרבותיים חדשים, מוטציות רב תרבותיות, לאומיות, תאגידיות, אשר באות לידי ביטוי בעיקר במרחב האורבאני של הגיאוגרפיה החדשה.
את המציאות הזו, המתעצבת היום, מציגים האמנים המשתתפים בתערוכה תוך שהם מציעים דרכי התמודדות וביקורת אשר מגדירות את התפקיד האמן והאמנות ביחס לתהליכים אלו.
מאפייני הגלובליזציה, הגירה, תיירות, זרימה של מידע, טכנולוגיה, סטנדרטיזציה, פיזור מוקד השפעה ועוד, כל אלו נוכחים בעבודות לא רק כנושאים להתבוננות ולבחינה אלא גם כטקטיקות של פעולה. אמנים רבים מאמצים את הכלים של הכלכלה והפוליטיקה, המסחר והשוק הגלובליים על מנת להיות מסוגלים לפעול במציאות התרבותית החדשה. מציאות שמכתיבה התמודדות מקבילה בזירה המקומית והגלובלית. הצורך להיות בו זמנית מחובר למוקדי הכוח הבינלאומיים, ובמקביל לייצר אמנות אשר רלבנטית לאזור הגיאוגרפי המקורי, הופך להיות מאפיין מרכזי של האמן בעידן הגלובאלי. האמן מאמץ לעצמו תפקיד של מתווך בין תרבויות, מי שמייצר בעצמו את החיכוך בין המקומי לגלובאלי, מי שמאפשר את היצירה של המוטציות התרבותיות החדשות, מי שמסב את תשומת הלב אליהן ובכך הופך את עצמו ואת יצירתו לערוץ תקשורת נוסף, מקביל, לערוצים הקיימים של זרימת המידע.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
