"חשפנו את יריחו" הוא סיפורה המרתק של קתלין מ. קניון, ארכיאולוגית נודעת ומרצה באוניברסיטה של לונדון, על חפירותיה בתל יריחו, בשנים 1952-1956, בראש משלחת ארכיאולוגית אנגלית.
בספרה זה מתארת המחברת את ההרפתקה הגדולה שבחדירה לנבכי העבר הקדום על תגליתה המרעישה, כי באלף השביעי, חלה ביריחו צמיחתה של תרבות עירונית שלא שיערוה עד כה ואשר ניחנה בכל סימני הציביליזציה, זולת לשון כתובה. אל תגלית זו מתלווה המסקנה המהפכנית, שיריחו מלפני תשעת אלפים או עשרת אלפים שנה היתה עיר חדישה כמעט, או לפחות דומה לעיר של ימי הביניים, מוקפת בחלקה הומה ומסביבה שדות פוריים. חפירותיה של המחברת נתנו, איפוא, ביסוס מדעי לסברה שיריחו זכאית לטעון לכתר הקדומה בערים הנודעות בעולם. דף אחרי דף נגולות לעינינו קורותיה של העיר מאז התקופה הניאוליתית, דרך התקופה הקדם אורבנית, אל תקופת האבות וכניסת בני ישראל המתוארת בספר הושוע. על חשיבותה של יריחו בימים קדומים תעיד העובדה שבהוראותיו של יהושוע למרגלים נאמר "לכו ראו את הארץ ואת יריחו", שכן היתה יריחו מבואה של ארץ ישראל המרכזית והשליטה בה היתה הכרחית לכל פולש.
מגדלים, מערכות ביצורים, מערות קבורה, כלי נשק, גולגלות מכויירות שהוטמנו מתחת לרצפות בתים, מנהגי קבורה ופולחן, - שלב אחרי שלב קמה מקיברה העיר הקדומה שידעה מלחמות וכיבושים אכזריים, התנגשויות דמים בין שבטי פולשים לבין חקלאים עובדי אדמתם, תקופות של שגשוג ופריחה וימים שבהם לא נותרה מן העיר המעטירה אבן על אבן.
