"הנערות ההולכות בשנתן" מחזה ראשון פרי עטה של רונית מטלון, מהסופרות הישראליות החשובות בדורנו, עוקב אחר סיפורן של חמש נערות ממעון הנערות של אודט דה וויטו שמתחילות, לילה אחד, ללכת בשנתן. בלשון לילית, פיוטית, עוקבת מטלון אחר תנועתן הסהרורית. מתמונה לתמונה, מרגע אחד למשנהו, אשר המחבר ביניהם הזוי וחמקני, הולך ונבנה לו יקום מקביל, משונה, שמושלים בו חוקים הזויים מכל בחינה – אך בה-בעת גם הגיוניים לחלוטין: מי שנכנס בשעריו של המעון, בשעריו של הטקסט-ההולך-בשנתו הזה, הולך ומתקרב אל האורגניות הפנימית ההזויה, והנחרצת, של העולם במעגל סגור, הרחק מאור השמש של "המציאות".