הֵם שׂוֹחִים וְחַיִּים בַּיָּם/ וְנִרְאִים כְּמוֹ דָּגִים אוּלַי,/ אֲבָל הֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר/ אֲלֵיכֶם וְגַם אֵלַי. אֵלֶּה הֵם הַלִּוְיְתָנִים, הַפוֹקֶנוֹת וְהַדּוֹלְפִינִים, שֶׁאֲלֵיהֶם יוֹצֵא חָתוּל תַּעֲלוּל בְּמַסָּעוֹ לְגַלּוֹת אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים. הוּא וְהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ שׂוֹחִים, קוֹפְצִים וְצוֹלְלִים לַמַּעֲמַקִּים, וּמְגַלִּים יְצוּרִים מֻפְלָאִים בִּמְיֻחָד, בֵּינֵיהֶם אֶחָד עֲנָק יוֹתֵר מִכָּל בַּעַל חַיִּים אַחֵר!
