שתי הילדות, שנמצאו במעבר-הסתרים אשר בטירה, הצמידו את עיניהן אל נקב-ההצצה. מראה מפחיד נתגלה לעיניהן: האומנת החדשה והאורח המוזר עמדו ליד האח הבוערת; מר גרימשאו הגביר את האש, והעלמה סליקרפ הושיטה לו תעודת-קלף גדולה. "שרוף את הצוואה הזאת," אמרה לו, "אחר כך נזייף צוואה אחרת, שעל פיה יעבור הרכוש כולו לידי!" עתה לא היה עוד ספק: האומנת הנוכלת החליטה להשתלט על אחוזת וילובי בהיעדר בעליה. על כן פיטרה את כל המשרתים, ואילו את שתי הילדות – בוני התוססת וסילביה הצייתנית – החליטה לשלוח לבית יתומות. קורותיהן של שתי הדודניות האמיצות מתוארות בסיפור מרתק זה, הרווי מתח ואווירת-מסתורין. העלילה מתרחשת באמצע המאה ה-19, "בתקופה שלא היתה ולא נבראה בתולדות אנגליה", כלשון המחברת - התקופה שבה פלשו מיליוני זאבים מיבשת אירופה אל האי הבריטי והטילו עליו את אימתם. והקוראים הצעירים, שיקראו ספר זה בנשימה עצורה, יצטרכו לשפוט בעצמם פגיעתם של מי רעה יותר – זאבי-טרף, או זאבי-אדם?
