
המספריים של אדוארד (באנגלית: Edward Scissorhands, בתרגום חופשי: "אדוארד ידי מספריים") הוא סרט אגדה גותי של טים ברטוןמשנת 1990 מסוגת פנטזיה, דרמה קומית ורומנטיקה. לדבריו של ברטון, הסרט מתייחס, במידה מסוימת, אל מה שהרגיש כנער מתבגר[דרוש מקור] וכן אל יצירתה של מרי שלי - "פרנקנשטיין". בסרט בולט העיצוב הגותי, אשר מופיע ברבים מסרטיו של ברטון.
אדוארד הוא ילד "פינוקיו", שנוצר על ידי מדען קשיש (וינסנט פרייס) בטירה אפלה, אך המדען מת לאחר שחווה התקף לב ולא הספיק להשלים את אדוארד, כך שהוא נותר לבדו בטירה, עם מספריים ענקיים וחדים במקום ידיים רכות ועדינות. פג בוגס (דיאן ויסט), אישה טובת לב מהפרבר הסמוך לטירה, מוצאת את אדוארד ואוספת אותו לביתה כאם מאמצת, ושם הוא מנסה להתמודד עם העולם והחברה "הרגילים".
ברטון הציג את הדמות בתור עצמו כילד חריג בפרבר אמריקאי - ודבר זה מורגש בסרט, שלדעת רבים הוא האישי והטוב עד כה מבין כל סרטיו. לכאורה נראה הסרט כאגדה חביבה, בנאלית ונאיבית לילדים ותו לא, אבל מתחת למעטפת זו, זוהי אלגוריה על החברה - ובפרט החברה האמריקאית - ויחסה כלפי החריג. בתפקיד הראשי משחק ג'וני דפ כאדוארד התמים. המוזיקה היא של המלחין דני אלפמן, שהרבה לעבוד עם ברטון.
ארה"ב (1990).
המספריים של אדוארד (באנגלית: Edward Scissorhands, בתרגום חופשי: "אדוארד ידי מספריים") הוא סרט אגדה גותי של טים ברטוןמשנת 1990 מסוגת פנטזיה, דרמה קומית ורומנטיקה. לדבריו של ברטון, הסרט מתייחס, במידה מסוימת, אל מה שהרגיש כנער מתבגר[דרוש מקור] וכן אל יצירתה של מרי שלי - "פרנקנשטיין". בסרט בולט העיצוב הגותי, אשר מופיע ברבים מסרטיו של ברטון.
אדוארד הוא ילד "פינוקיו", שנוצר על ידי מדען קשיש (וינסנט פרייס) בטירה אפלה, אך המדען מת לאחר שחווה התקף לב ולא הספיק להשלים את אדוארד, כך שהוא נותר לבדו בטירה, עם מספריים ענקיים וחדים במקום ידיים רכות ועדינות. פג בוגס (דיאן ויסט), אישה טובת לב מהפרבר הסמוך לטירה, מוצאת את אדוארד ואוספת אותו לביתה כאם מאמצת, ושם הוא מנסה להתמודד עם העולם והחברה "הרגילים".
ברטון הציג את הדמות בתור עצמו כילד חריג בפרבר אמריקאי - ודבר זה מורגש בסרט, שלדעת רבים הוא האישי והטוב עד כה מבין כל סרטיו. לכאורה נראה הסרט כאגדה חביבה, בנאלית ונאיבית לילדים ותו לא, אבל מתחת למעטפת זו, זוהי אלגוריה על החברה - ובפרט החברה האמריקאית - ויחסה כלפי החריג. בתפקיד הראשי משחק ג'וני דפ כאדוארד התמים. המוזיקה היא של המלחין דני אלפמן, שהרבה לעבוד עם ברטון.
ארה"ב (1990).