מתאר את מלחמת לבנון השניה מבחינת מבטה של משפחה חיפנית שנודדת למרכז מאימת הקטיושות. יומן מלחמה עם חיוכים ודמעות,כך מתואר על כריכת הספר. אולם כשקוראים אותו מתברר שיש הרבה יותר חיוכים מדמעות. הספר מתאר מצורה הומוריסטית וכמעט משעשעת את הנדודים של המשפחה במלחמה. החל מהצטופפות בדירה קטנה בבני ברק אצל גיסתה, בהמשך אצל דירה עבשה של דודה זקנה, ואחר כך בכפר נופש לפליטי הצפון וזה עוד רק חלק ממהלך הנדודים.
