האתיקה היא חיבורו העיקרי של שפינוזה ואחת מיצירות היסוד של הפילוסופיה המודרנית. בכמה מובנים ראשיים היא מייסדת את המודרניות בפילוסופיה. בכך שפינוזה הוא דמות מרכזית בתולדות המחשבה המערבית, והחשוב בפילוסופים שיצאו מן העם היהודי. גלגולי הגותו ניכרים כמעט בכל אנשי הרוח החדשנים שיצרו את העידן המודרני - מקאנט וגתה עד הגל, ניטשה, פרויד, איינשטיין, סארטר, ראסל, ורבים אחרים, לא רק פילוסופים אלא גם אנשי מדע, אמנים, סופרים ומדינאים.
לפי שפינוזה האל אינו בורא את העולם אלא זהה אתו ושוכן בכוליותו האינסופית. העולם שבכאן הוא מרחב כל ההוויה; הוא פועל כמערכת של חוקים טבעיים, שהם, ולא חוקי הדת, הנם חוקי אלוהים האמיתיים; וכל מערך התרבות האנושית - הידיעה, המוסר, הריגשות, יסודות המדינה, החירות האמיתית, אהבת אלוהים, ואפילו גאולת הנפש - הכל נובע מן העולם הזה וניתן להשגה רק בתוכו.

הספר מוגש בתרגום חדש של פרופ' ירמיהו יובל, יו"ר מכון שפינוזה בירושלים, הנמנה עם השורה הראשונה של חוקרי שפינוזה בזמננו. ספרו 'שפינוזה וכופרים אחרים' נפוץ בלשונות ובארצות רבות. המתרגם הקדים לטקסט מבוא נרחב, שיכניס את הקוראים לעיקרי הגותו המרתקת של שפינוזה בלשון בהירה ומובנת.