אמיתות הסיפור שלפנינו מקופלת בעדות בגוף ראשון של משה, יזם היי-טק, המספר על ילדותו בעיירה דרומית בשנות השישים. זהו סיפור המתרחש בעיירת פיתוח שרוב תושביה קשֵי היום הִנם עולים חדשים. מבעד לתיאור צבעוני ומפוקח מספר הכותב על מפגשים של ילד מתבגר עם תושבי שכונת נעוריו. זהו מקום הנתפס בעיניו כסביבה המאוכלסת באנשים טובים לצד אנשים מאיימים. הסיפור נע בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית, ובדרכו מבטא פעולה, שאחריתה סיפור גישתו של היזם אל המציאות, שהוא רואה בה חומר ביד היוצר. במילים אחרות, זהו סיפור של מי שבבגרותו כיזם, כממציא, משנה את המציאות ומוכר לעולם יֵש טכנולוגי מאין; מי שכממציא מבין שהמציאות נתונה ללישה, לעיצוב ולשינוי – וכך גם אופן תפיסתה . הסיפור האוטוביוגרפי שלפנינו מבטא את כוחו של הדמיון האנושי. הוא מספר על התגברות עצמית של כותב המביט לאחור על ימיו כמתבגר המבקש להתמודד עם מצוקות יומיומיות בסביבה מאיימת. זוהי התגברות עצמית הנובעת מתנועה בין 'כך היה' לבין 'כך רציתיו'; בין הזיכרון של אופן התנהלות הדברים לבין זיכרון משאלות הלב. לפיכך, ההתגברות העצמית היא שינוי תפיסת העבר, ובדרך זו התגברות על כל הגורמים המאיימים שבו.
