אוהלי תורה הוא המחקר ההיסטורי המקיף הראשון על הישיבה תבניתה ותולדותיה. הוא מנתח את מוסד הישיבה לאורך כאלף שנים, מימי הביניים ועד ערב השואה. עם תום השואה, שפגעה אנושות במרכזי התורה באירופה פגיעה, נפתח עידן חדש בתולדות הישיבות ואנו נמצאים בעיצומו. 'אוהלי תורה' פורס יריעה נרחבת, שכל מרכזי התורה בימי פריחתם נסקרים בה על רקע התפתחותם ההיסטורית והחברתית. מבנה הספר אינו כרונולוגי אלא פונקציונלי. הספר פותח בסקירת מוסד הישיבה לאורך הדורות, על הרציפות והתמורה שבתוכו. לאחר מכן בא רצף של נושאים: תוכניות הלימודים, דרכי הלימוד, סדרי הישיבה, ארגון והחזקה ומינהל, מורים ותלמידים, יזמות של בחורים, הישיבה והקהילה ועוד. במהלך כל פרק ותת-פרק הושם לב להתפתחות ההיסטורית.

עם ישראל עסק בלימוד התורה שבעל פה בכל דורות קיומו ובכל הנסיבות, בעתות צרה כבשנות רווחה, ולכך שימש מוסד הישיבה. הוא היה בעל מעמד מרכזי בחברה היהודית ואחד המוקדים של חיי הציבור. על כן מפתיע המחסור במחקרים כוללים ומקיפים בתולדות החינוך היהודי בכלל ובתולדות הישיבות בפרט. ייתכן שגרם לכך מיעוט המקורות הקשורים ישירות בתולדות הישיבה והצורך באיסוף פרט אל פרט כדי לצייר את התמונה כולה. אוהלי תורה, פרי שנות מחקר רבות, בא למלא חלל זה.