

עד כה טרם התחבר חיבור פרשני מקיף המאיר את מכלול ערכיה של שירת שדה. מונוגרפיה זו ממלאת צורך דחוף בהבהרת הסגוליות של משורר אמת. שדה איש יוצא דופן היה בדורותיו – דור תש"ח ודור המדינה – ואף משך תשומת ־ לב ביקורתית רבה, לטוב ולמוטב. שירתו ועיוניו היו מכוונים כמאמץ אחד של חיפוש רוחני נועז, הדוחה בהחלטיות כל מה שאינו מקדמו לתכליתו ומתבטא לעתים בפתוס של הטפת "אמיתות". מתוך כפירה ערכית בהוויה האזרחית הגלויה הוא חותר בעקשנות נחרצת אל הוויה נכספת, "המציאות האחרת".
בַּקָשת "המציאות האחרת" משתמעת כמחאה על המציאות של ימי סוף המנדט ותחילת המדינה, ואילו התקבלותה והשפעתה על דורות של קוראים, צעירים בעיקר, מאז שנות החמישים ועד ימינו, מעידות כאחת על נחיצותו של המסר שלה בזמנה גם בקהל הרחב.
צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר־אילן, פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.
עד כה טרם התחבר חיבור פרשני מקיף המאיר את מכלול ערכיה של שירת שדה. מונוגרפיה זו ממלאת צורך דחוף בהבהרת הסגוליות של משורר אמת. שדה איש יוצא דופן היה בדורותיו – דור תש"ח ודור המדינה – ואף משך תשומת ־ לב ביקורתית רבה, לטוב ולמוטב. שירתו ועיוניו היו מכוונים כמאמץ אחד של חיפוש רוחני נועז, הדוחה בהחלטיות כל מה שאינו מקדמו לתכליתו ומתבטא לעתים בפתוס של הטפת "אמיתות". מתוך כפירה ערכית בהוויה האזרחית הגלויה הוא חותר בעקשנות נחרצת אל הוויה נכספת, "המציאות האחרת".
בַּקָשת "המציאות האחרת" משתמעת כמחאה על המציאות של ימי סוף המנדט ותחילת המדינה, ואילו התקבלותה והשפעתה על דורות של קוראים, צעירים בעיקר, מאז שנות החמישים ועד ימינו, מעידות כאחת על נחיצותו של המסר שלה בזמנה גם בקהל הרחב.
צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר־אילן, פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.