יכולת סימבולית, שתחילתה בילדות ואפילו לפניה, היא יכולת ייחודית ומהותית בהתפתחות המין האנושי. היא מאפשרת להשתמש בעובדות הקיימות במציאות תוך כדי שהיא מעניקה להן הקשר חדש. המונוגרפיה "משחקי-כאילו – גם אצל תינוקות?" נולדה מתוך פרויקט מחקרי שעסק באחד הנושאים המרכזיים בפסיכולוגיה התפתחותית – חשיבה סימבולית המתמקדת במשחק הסימבולי. ידוע כי במהלך משחקם פעוטות וילדים מדמיינים שהם ממלאים תפקידים שונים ומגוונים, כגון אימא-אבא, רופא-חולה. לצורך כך הם משתמשים לא פעם בחפצים בהקשר חדש (כך למשל הופך קרש למקלדת, ומקל – לטלפון). במשך שנים ארוכות רווחה ההנחה שמשחק סימבולי – אחד הביטויים המרכזיים של היכולת הסימבולית בגיל הרך – מופיע לקראת גיל שנתיים, עת מתחילה להתגבש חשיבה ייצוגית; כלומר לאחר שהפעוט מסוגל לקלוט מידע ולשמור אותו בזיכרון לאורך זמן. המונוגרפיה, המושתת על עבודת הדוקטורט של הכותבת, בוחנת מקרוב את המשחק הסימבולי בקרב קבוצת גיל שעד כה טרם נחקרה בהקשר זה – תינוקות בני 18-6 חודשים. במסגרת המחקר הנוכחי פותח כלי חדש ונערכו מחקרי אורך ורוחב שהתלוו להם מדידות חוזרות של משתנים חדשים. הממצאים שעלו משיטת מחקר זו חשפו דפוס התפתחות דינמי של המשחק הסימבולי, שמעורבים זו מרכיבים וכישורים מתחומי התפתחות שונים. הפעילות הסימבולית בינקות על מרכיבה הדינמיים ממשיכה להיחקר גם כיום במסגרת המעבדה לנוירופסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת בר-אילן.