ספר זה מבהיר כיצד מדינות מתקשרות באמנות ומסביר את הדינים החלים הן לגבי תוקפן, תחולתן, פירושן וסיומן של אמנות, והם לגבי הסתייגות ופרישה מהן. דיון מיוחד מוקדש לאמנות הסגרה ולסעיף האומה המועדפת ביותר. אמנות במשפט הבינלאומי מקבילות לא רק לחוזים, אלא גם לחוקים, במשפט הלאומי. דווקא משום כפילות זו באופין של האמנות, מוסדרת הסוגייה על יד דינים מיוחדים, שהמשפט לא תמיד רגיל אליהם. הספר עוקב אחר דינים אלה בהתפתחותם, עומד על משמעותם ומבאר כיצד הם מופעלים בפרקטיקה של המדינות. זה ספר שלישי במסכת המקיפה גם את המשפט הבינלאומי והמדינה וסמכויות המדינה כלפי פנים.
