המקרא ומדרשיו השפיעו רבות על הקוראן ומפרשיו הקדומים. מחקר מקיף זה מצביע על חומרים סיפוריים רבים – הכלולים בפרשות מקראיות, ששימשו בעיקר בליטורגיה של בתי הכנסת היהודיים בערב ולוו במדרשים ובפירושים – אשר מצאו את דרכם אל הקוראן, והשתלבו במסכת הנאומים וההטפות שלו.
המחברת בוחנת ביסודיות את הדומה והשונה בתיאורם ובשילובם של הדמויות והמוטיבים המשותפים למקרא, למדרשים הקדומים ולקוראן, מתחקה אחרי הסיבות לשינויים בכל אחד משלושת אוצרות הדת והתרבות הללו, ומעריכה את המשמעויות המגוונות העולות מדרכי התיאור השונים.
