ספר זה משתלב במגמה החדשה של המחקר ההיסטורי: ההשלכות הכלכליות ועל שואת העת היהודי באירופה. *כ - 800 טון זהב בזזו הנאצים כדי לממן את מאמץ המלחמה של היטלר. מזה כ - 290 טון נשדדו מאנשים פרטיים - "זהב הקורבנות והנרדפים". אחרי המלתמה לא קיבלו הנירדפים בחזרה ולו גרם אחד של זהב שנשדד. *שוויץ הנייטרלית שימשה "מכבסה" עיקרית ל"הלבנת" הזהב השדוד. ראשי שוויץ והבנק המרכזי שלה ידעו היטב מה מקורו של הזהב הזה, אך עשו מאמץ שיטתי כדי לטשטש את עקבות הזהב והאוצרות השדודים שהגיעו ממרתפי הרייכסבנק הנאצי. * פרק מיוחד בספה מוקדש לפרשה פחות ידועה של הנפקה חסרת תקדים של מטבעות זהב חדשות - ורנלי, ומכירתם לציבור הרחב, במטרה לצמצם את מלאי הזהב העצום שהצטבר בשוויץ בתקופת המלחמה. *הספר מכיל גם תיאור של מספר פרשיות מרתקות: כיצד הובטחו חיי רווחה לפילגשו של הימלר אחרי המלחמה, וכן השימוש שעשו אנשי ה - ס.ס. בזהב שנעקר מפיות הקורבנות לצורך הטיפול בשיניהם הם. *המחברים קובעים, שהתשלום לו התחייבו הבנקים המסחריים הגדולים של שוויץ במסגרת "הסדר ברוקלין" )1998(, מתעלם לחלוטין מחלקם הפעיל של הבנק המרכזי של שוויץ ושל ממשלתה בסחר הזהב השדוד בידי גרמניה.
