בַּבַּיִת שֶׁל תָּמָר, בְּיוֹם מְיֻחָד, נֶאֱסָפִים אַבָּא אֶחָד וּשְׁנֵי סָבִים לְהָכִין לְתָמָר עוּגָה שֶׁכָּמוֹהָ אִישׁ עוֹד לֹא רָאָה. תָּמָר נִרְגֶּשֶׁת מְאוֹד, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ מְבִינָה – עוּגָה שֶׁעֲשׂוּיָה מִמַּקְּלוֹת אַרְטִיקִים וּקְרָשִׁים יְכוֹלָה לִהְיוֹת טְעִימָה? אֵיזוֹ מִין עוּגָה זֹאת? מִי יִפְתֹּר אֶת הַתַּעֲלוּמָה?
