ספר זה שופך אור על תופעה מרכזית ומשמעותית בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל: הקמתה של תנועת החרות בשנים 1947 1949 - - תנועה פוליטית, ששנים רבות היתה התנועה האופוזיציונית הגדולה ולימים הדיחה את תנועת העבודה מן השלטון. השאלות המרכזיות שהספר עוסק בהן: * כיצד הפך הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל) ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית, המשחקת במגרש הדמוקרטי הישראלי? * כיצד היה מנחם בגין לממשיך היחיד והלגיטימי של זאב ז'בוטינסקי - המייסד, הנביא והמנהיג של התנועה הרוויזיוניסטית - אף - על - פי שדרכיהם היו שונות לחלוטין? * כיצד הצליח מנחם בגין להיות המנהיג הבלתי - מעורער של התנועה הרוויזיוניסטית - מעמד שז'בוטינסקי לא זכה לו? כיצד השפיעה פרשת 'אלטלנה' על דרכה של תנועת החרות הצעירה? * מה היה מקומן של עדות המזרח בהקמתה של תנועת החרות? מה היו קווי הדמיון בין תנועת החרות ובין מפ"ם, שנוסדה בשנה שקמה תנועת החרות (1948)? * מדוע נכשלה תנועת החרות בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) - מבחנה הראשון כמפלגה פוליטית? * מדוע התמודדו בבחירות האלה שתי רשימות נפרדות הקשורות לתנועה הרוויזיוניסטית - תנועת החרות והצה"ר - ולא רשימה אחת? יחיעם ויץ הוא פרופסור בחוג ללימודי ארץ - ישראל באוניברסיטת חיפה. כתב את הספרים: מודעות וחוסר אונים: מפא - י לנוכח השואה, 1943 1945 - , הוצאת 'ד יצחק בן - צבי, 'רושלים 1994 ; האיש שנרצח פעמיים: חייו, משפטו זסותו של ישראל קסטנר, הוצאת 'כתר', ירושלים 1995 . ערך את הספרים: בין חזון לרוויזיה: סאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים 1997 ; בין סגן דוד לטלאי צהוב: היישוב היהודי בארץ - 'שראל ושואת יהודי אירופה, 1939 - 1945 - קובץ תעודות, הוצאת יד - ושם והוצאת יד יצחק בן - צבי, ירושלים 2002 (עם פרופ' דינה פורת).