כרך זה דן בתמורות שחלו בתימן מהמחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמהלך המאה העשרים, ועד להתחסלותה כמעט לגמרי של הקהילה היהודית בתימן. כיבוש תימן על ידי האימפריה העת'מאנית בשנת 1872 מציין את תחילתם של תהליכי שינוי במדינה: ניצני מודרניזציה, התחברות לכלכלה העולמית, מגמות משכיליות ותהליכי הגירה. תימן היתה לחלק מאימפריה גדולה שאפשרה תנועת סדירה של אנשים, סחורות ורעיונות. יהודי תימן חיזקו את קשריהם עם קהילות יהודיות אחרות והיו מודעים יותר לנעשה בעולם היהודי.
הם התוודעו לזרמי מחשבה חדשים, להתגברות ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל, לתנאים הפוליטיים הבין-לאומיים המשתנים ועוד. כל אלה תרמו להתפתחויות פנימיות בקהילה כמו גם לחיזוק המגמה של הגירה מתימן לארץ-ישראל.