בראשית שנות התשעים מלאו ארבעים שנה לעלייתם של יהודי בבל לישראל במסגרת העלייה הגדולה שהציפה את מדינת ישראל הצעירה לימים, והכפילה את אוכלוסייתה תוך שלוש שנים. יובל זה של ארבעים שנה, יאה לו מעין חשבון נפש ציבורי. מה היתה משמעותם של ייסורי הקליטה לעולים מעיראק בעשור הראשון אחר הגיעם לישראל – בתחומי הכלכלה; בהתמודדותם עם החברה הישראלית הקולטת; ועם המציאות של עקירה והתיישבות מחדש, לאחר אלפיים שמות ישיבה בבבל.
ספר זה חוקר את תהליכי הקליטה הכלכלית והחברתית של יהודי עיראק, דור העולים ואת תהליכי ההתערות של דור הביניים, בחברה הישראלית ובכלכלתה של המדינה.
למען פרספקטיבה מהימנה יותר משווה הספר את התהליכים שעברו העולים מעיראק וצאצאיהם, עם תהליכי הקליטה וההתערות של העולים מרומניה, באותן שנים.
המחקר בוחן את נתיב הקליטה של העולים מעיראק ואת המשמעות של ייסורי קליטה אלה לגבי דור הבנים.
הספר זכה בפרס האגודה לעידוד המחקר, הספרות והאמנות, אח``י – מיסודם של יוצאי עיראק בישראל לשנת תשנ``ה.
