רפורמת המס של שנת 2003 הנהיגה שינויים מהותיים בתחום המיסוי הבינלאומי. מיסוי בינלאומי מנתח את הוראות החוק החדשות (וגם את אלה שקדמו להן) לאור האינטרסים הלאומיים של מדינת-ישראל ושיקולי המדיניות הרלוונטיים.
על-פי התפיסה העומדת בבסיס הספר, מערכת הכללים שהמדינה קובעת צריכה להיות לא רק יעילה וצודקת ככל האפשר, אלא גם אטרקטיבית. על המדינה לקבוע מערכת כללים שתעודד משקיעים זרים להשקיע בתחומה, שלא תבריח את המשקיעים הקיימים, שתמשוך את התושבים שהיא רוצה ביקרם להשתקע במדינה, וכל זאת תוך השאת תקבוליה ממיסים.
השגת מטרות אלה בזירה הבינלאומית קשה במיוחד לנוכח העובדה שישראל מתחרה מול מדינות אחרות על השקעות, על תושבים (הן תושבים בשר-ודם והן תאגידים) ועל תקבולים ממיסים. חלקו השני של הספר עוסק בישראל כמדינה מארחת ובקשר שבין עידוד השקעות בתחומה לבין מנגנוני ההקלה ממיסוי-כפל במדינות התושבות של המשקיעים. בפרט נסקרים בו הסדרי המס האמריקאי ביחס להשקעות של משקיעים אמריקאיים מחוץ לארצות-הברית והמכשירים הישראליים לעידוד השקעות, וכן מידת האפקטיביות של המכשירים הישראליים לגבי משקיעים אמריקאיים.
החלק השלישי עוסק באמנות למניעת כפל-מס. בניגוד לעמדה המקובלת, הוא מראה כי אין באמנות האלה כדי למנוע כפל-מס. מטרתן, במפתיע, צנועה הרבה יותר: להסיר מכשולים ביורוקרטים ולחלק מחדש את התקבולים ממיסים בין המדינות המעורבות. הניתוח מודגם באמצעות האמנה בין ישראל לבין ארצות-הברית