ספרו של אריאל שוייצר פותח צוהר לאחת התקופות המרתקות בקולנוע הישראלי, ומתמקד ב"רגישות החדשה", תנועת הקולנוע המודרני שהתפתחה בישראל בשנות השישים והשבעים. הספר בוחן את ההיבטים האסתטיים והתמטיים של קולנוע זה, את השפעת הקולנוע המודרני האירופי עליו - במיוחד זאת של הגל החדש הצרפתי - וכן את המבנה הכלכלי שעליו נשען. סרטי הרגישות החדשה מנותחים כתגובה לקולנוע הציוני של שנות הארבעים והחמישים, ולז'אנר הקומדיה העממית שהתפתח במקביל אליו. באמצעות העימות בין שלושה זרמים קולנועיים אלה בוחן הספר את שאלת הזהות התרבותית הישראלית, ושופך אור על אחד התהליכים המרכזיים שעיצבו את השיח התרבותי-אידיאולוגי בחברה הישראלית כיום.
אריאל שוייצר, דוקטור למחקר קולנועי מאוניברסיטת סורבון נובל בפריס, מלמד היום באוניברסיטת תל אביב ובצרפת.
ספרו של אריאל שוייצר פותח צוהר לאחת התקופות המרתקות בקולנוע הישראלי, ומתמקד ב"רגישות החדשה", תנועת הקולנוע המודרני שהתפתחה בישראל בשנות השישים והשבעים. הספר בוחן את ההיבטים האסתטיים והתמטיים של קולנוע זה, את השפעת הקולנוע המודרני האירופי עליו - במיוחד זאת של הגל החדש הצרפתי - וכן את המבנה הכלכלי שעליו נשען. סרטי הרגישות החדשה מנותחים כתגובה לקולנוע הציוני של שנות הארבעים והחמישים, ולז'אנר הקומדיה העממית שהתפתח במקביל אליו. באמצעות העימות בין שלושה זרמים קולנועיים אלה בוחן הספר את שאלת הזהות התרבותית הישראלית, ושופך אור על אחד התהליכים המרכזיים שעיצבו את השיח התרבותי-אידיאולוגי בחברה הישראלית כיום.
אריאל שוייצר, דוקטור למחקר קולנועי מאוניברסיטת סורבון נובל בפריס, מלמד היום באוניברסיטת תל אביב ובצרפת.