בשיח הציבורי נהוג להמשיל את אמצעי התקשורת למעין מראה המשקפת את המציאות. "מעבר למראה" מבקש להתחקות אחרי מה שמסתתר מאחוריה של אותה מראה לרבות היחסים המורכבים בתוך אמצעי התקשורת השונים ובינם לבין סביבתם. הטענה המאחדת את פרקי הספר הינה ש"וויקטימיזציה" (התקרבנות), ההרגל להציג את מושאי הסיקור התקשורתי כמעין "קרבנות" כמעט חסרי ישע מול אמצעי תקשורת אימתניים, אינה אלא אסטרטגיה יעילה לפקח על המראה ועל "שיקוף המציאות" בה.
