ספר זה דן בהשלכות ההכרתיות והרגשיות של הסמלה חזותית (ציור, פיסול, קולאז' וכו') – הוא מסביר אותן בהקשר של פסיכותרפיה באמצעות אמנות. הבהרת מהותה של ההסמלה החזותית מבסס את ייחודה ככלי טיפולי, הבעתי ואבחוני. יחסי הגומלין בין הסמלה חזותית – אשר אחד מאפיוניה הבולטים הוא מוחשיותה וחומריותה – לתהליכים בין-סובייקטיביים עומדים במוקד הטיפול של פסיכותרפיה באמצעות אמנות. יחסים אלה מאפשרים תהליכים הכרתיים ורגשיים שאינם מתאפשרים באופן אחר. הסמלה חזותית ובין-סובייקטיביות משולים לשתי וערב השזורים בבסיסו של אריג משותף של פעילות הכרתית ורגשית. שינוי באחד מהשניים מניע שינוי במשנהו, וחוזר חלילה. לדינמיקה זו השלכות רחבות על כל פעולה של הסמלה חזותית, והיא נוגעת לכל סובייקט מסמל באשר הוא – בין אם מדובר באמן, יוצר חובב, ילד, או מטופל...