כמעט כל החיילים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ורוב החיילים שהשתתפו בשנייה, גם בצבאות המנצחים, העידו על הרגשת הקטנות והאפסיות שלהם, על הליכתם לאיבוד בשיממון הפיזי הנשלט על־ידי כוחות אדירים חסרי גוון אישי".
בנימה בלתי שגרתית זו מתאר הספר שלפנינו את הקרב מנקודת ראותו של האדם הלוחם.
שלא כבתיאורי קרב מקובלים מופיע כאן החייל במרכז על מצוקותיו (רעב, עייפות, פחדים) על הישגיו (ניצחון, הישרדות) ועל כישלונותיו (פציעה, שבי, מוות) – כל אימי הקרב בצד יצרים הדוחפים אלי קרב. את כל אלה מנתח המחבר אגב תיאור קרבות שונים שהתחוללו בחמש מאות השנים האחרונות.
מלחמות הדורות האחרונים, ובמיוחד שתי מלחמות העולם, לימדונו, שתנאי הקיום בשדה הקרב המודרני, המצטייר לעינינו כנוף סוריאליסטי הלקוח מן הדמיון, משפיעים על האדם ועל התנהגותו וכיצד ייראו הדברים בעתיד?
"אין לנו תמונה ברורה, כיצד תיראה במציאות התנגשות בין שני צבאות כאלה... וטוב שכך, משום שזו עלולה להיות הקדמה לירי של כלי נשק גרעיניים; אולם מלחמת יום הכיפורים... סיפקה לנו רמזים אחדים..."
