עבודת חייו של פופר הוקדשה למאבק בלתי פוסק להנחלתו של רעיון אחד רדיקלי. רעיון ששורשיו מתפשטים לעבר כל תחומי הידע שמהם בנויים חיינו: תיאוריות אין מאשרים או מאששים - תיאוריות מפריכים, וכך ראוי לעשות. כך במדע, וכך בחיינו הפוליטיים. ההיסטוריה של המאה העשרים מלאה בתוצאות הנוראות של "ודאות" תיאורטית. פופר הראה - במהלך השנים הקשות ביותר של המאה - כי מימין ומשמאל בא ההרס הגדול מתוך הסתמכות על האידיאולוגיות הפילוסופיות שהוא קורא להן ה"היסטוריציזם": האמונה בכך שאפשר לחזות את העתיד, ועל כן יש להתקדם אליו "כך ולא אחרת". פופר תקף בעקשנות את הביטחון הפילוסופי המוטעה הזה, ובצירוף מבריק של פילוסופיית מדע ביקורתית ולהט הומניסטי הפך לאחד מנושאי דברה המובהקים של התבונה בסוף האלף השני.
