"...עכשיו הרגשתי שמתחיל הקור, אבל כזה שבא מבפנים, לכן להזדרז. אני חושב (אמרתי), שלא הייתם צריכים לבוא הנה, ועכשיו כבר מאוחר להתחרט, רק לסגור את השער ולחכות. רעדתי מפני הבנתי שחיכה שאמשיך, זאת אומרת מקשיב, ואם הוא, אז אולי גם מי שאתו. כבר מזמן רציתי להגיד, אבל באור אי אפשר כי עסוקות העיניים, יביטו עליך לשאול אם השתגעת..."
