ספר הגלוי נכתב בידי רבי יוסף קמחי, אביו של רד"ק.

הרקע לספר זה הוא במחלוקת עזה בין שני מדקדקים: מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, במאה העשירית לספירה.

מנחם בן סרוק כתב את הספר "המחברת", שהיא מילון הלשון העברית. בספר זה טען שיש בלשון העברית שורשים של שלוש אותיות, שתי אותיות ואף אות אחת.

בתגובה לספר זה, כתב דונש בן לברט, שהיה תלמידו של רב סעדיה גאון, ואולי אף ממשפחתו תגובה חריפה. הוא חיבר ספר בשם "תשובות דונש למנחם" ובו מאתיים השגות לדברים שכתב מנחם בן סרוק. בנוסף לכך התקיף את מנחם באופן אישי, וכתב לנשיא חסדאי בן יצחק שפרוט שיר, ובו טען כי מנחם מפרש מילים בדרך המטעה את הקורא מבחינת ההלכה. למשל: הוא מפרש "ומלק" – שחט, כפי הפירוש הקראי ולא לפי פירושם של חז"ל.

התקפה זו גרמה לכך שהנשיא הסיר את חסותו ממנחם, ואף גרש אותו מעירו בעצם יום השבת.

תלמידיו של מנחם התקיפו את דונש כדי להגן על רבם. תלמידו של דונש, יהודי בן ששת, משיב אף הוא בשיר נגד מנחם.


רבנו תם, מבעלי התוספות שהיה גם דקדקן, חיבר ספר בשם "ספר ההכרעות", בו הגן על מנחם בן סרוק.

"ספר הגלוי" של רבי יוסף קמחי בא להגן על דונש.
בספר שני חלקים:
חלק ראשון מבהיר את ההבדלים בין מנחם ודונש, וגם כולל תגובות להכרעות רבנו תם נגד דונש. בחלק זה יש הערות רבות הפותחות במילים "ואני בנימין", בהן הוא עונה לרבי יוסף קמחי, ומגן על רבנו תם. אין יודעים מיהו בנימין זה.
החלק השני כולל הגהות על דברי מנחם במקומות בהם לא הגיבו עליהם.