בובת אשבול// לְיָעֵלִי בֻּבָּה עוֹצֶמֶת עֵינַיִם בִּשְׁכִיבָה/ בּוּבּוֹתַי פָּעֲרוּ עֵינַיִם בִּתְמִיהָה/ אַף שֶׁנִּסִּיתִי עַל מַצָּע עֲלֵי הַתִּירָס/ בֵּין הַשּׁוּרוֹת הָאֵינְסוֹפִיּוֹת/ לְיַשְּׁנָן. שָׁם שִׁכַּנְתִּי גַּם אוֹתִי./ צִיַּרְתִּי אֶת קִלְחֵי בּוּבּוֹתַי/ פְּרָחִים לְבָנִים וּסְגֻלִּים/ צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים/ כְּשִׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל אֲחוֹתִי/ צַמּוֹת קָלַעְתִּי מֵחוּטֵי הַעֱלִי/ שֶׁל זְהַב תִּפְרְחוֹת הָאֶשְׁבּוֹל/ הַגּוֹלְשִׁים בְּרִפְיוֹן עַל כִּתְפֵי הַקֶּלַח/ נָפַחְתִּי בָּהֶן עֶדְנַת יַלְדוּת... (ע' 5).